רועד.
הוא כה דקיק,
והעולם עצום, מנוכר,
הוא לא עומד בנטל.
מהזווית הזו
הקור עז יותר,
הייאוש חריף יותר,
והאיום מוחשי מאי פעם.
רועד,
בחושבו על הזווית שלי.
מפה,
השמיים בהירים יותר,
האינסוף מתקבל יותר על הדעת,
והכרעת הגורל היא
עניין של שניות.
הוא רועד.
גם אני.
כמוהו-
אני לא מבין. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.