ילד רחובות, תל אביבי, כמובן
בין לבין מהלך החיים
(שמסתכם בביקור בבתי קפה ושינה)
בבהייה ממושכת במסך
ברפרוף על ריקי לייק ואחיותיה
נעצרתי על השחור-לבן הזה
על הישן הזה
על קהל כזה יושב
מהופנט
באדון מוזר
גיטרה בידו
ופיזור דעתו נראה למרחקים
שר צרפתית, מילה איני מבין
תרגום לשפתי מחבר אותי
נסחף אל מילותיו, אל מנגינותיו, אל טירופו
אל עזותו, אל חוצפתו, אל אהבתו למוזיקה
והנה אני, בחיי המשעממים
בין הליכה ממקום אחד למקום אחר
חיי הריקים מתכלית
מועברים במנעמים בעזרת שתי אוזניות
וצרפתי אחד שאינו מדבר בשפתי
ואינו מכיר אותי
ואינו בחיים. אולם,
מבין אותי יותר מכל אחד אחר בעולם.

חיי עדיין ריקים מכל תוכן.
הגיטרה מעלה אבק. דף הנייר מצהיב על שולחני.
התייאשתי מניסיונות להצליח.
בלילה אני חולם על הזמר שר לקהל
והנה אני משתחווה בצניעות.