שוב חשבתי בערך בפעם ה100,
הסכין שוב היתה ביד
והכדורים מפוזרים על הרצפה
כי כבר פשוט לא יכולתי לשבת ולחכות
עד לאושר הבא.
אבל שוב זורקת את הסכין על הריצפה
ומבינה שהסוף כנראה עדיין לא בא.
כי זה לא יעזור והכאב יעבור,
או ככה לפחות את חושבת,
והכאב עובר ומתגלגל
ואם לא יכאב לך, אז למישהו אחר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.