שוכב על החול מביט אל המרום,
רואה עננים אפורים שעוד דקה בוכים,
נזכר במבטך שלא עוזב אותי לשנייה
ואז מזיל דמעה על ההפסד הנורא,
שעכשיו לא אראה אותך לעד,
שעכשיו הפסדתי אותך לעולם.
את תקבלי את הידיעה על מותי,
מקצין העיר, הוא יבוא אליך,
כולו עצוב, כולו קודר,
הוא ישב אתך ויבשר לך
את הבשורה המרה,
על האסון שקרה.
את לא תאמיני, לא תקשיבי,
תברחי לעולם התקוות הורודות,
ששם אני אחכה לך עם זרועות פתוחות.
את תבכי ותייללי,
לא תישני וגם לא תאכלי
תצרחי את שמי יומם וליל
ותבקשי רחמים מהאל,
אך אני לא אשוב, לא אצחק
וגם לא אוהב,
כי מת אנוכי, חלל המלחמה הארורה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.