|
רסיסים משתברים בקול רעם
בסמטאות לבי השקטות,
בת צחוק רפה משפתייך
רעדה על סף דמעותי
מוחה געגועי אהבה.
נגוהות קשת צבעים
זוהרים, רועדים באחזם
בקרעי ליל הנדודים
שפרע חובו ונשר.
חבוקה
מבקשת סערה
נצנוץ של חיים להניף
להט חרבך אל קרבי
אש להדליק בשמך. |
|
|
שלי, מותק, כמה
פעמים צריך לומר
לך: אתם לא
סוגרים את הדלת,
ורואים אתכם
מהחדר מדרגות.
זה מוריד לי את
החשק לעשות
קציצות.
האישה הקטנה
מורידה זבל,
מציצה ונפגעת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.