|
רסיסים משתברים בקול רעם
בסמטאות לבי השקטות,
בת צחוק רפה משפתייך
רעדה על סף דמעותי
מוחה געגועי אהבה.
נגוהות קשת צבעים
זוהרים, רועדים באחזם
בקרעי ליל הנדודים
שפרע חובו ונשר.
חבוקה
מבקשת סערה
נצנוץ של חיים להניף
להט חרבך אל קרבי
אש להדליק בשמך. |
|
|
(כולם לשיר,
ו...)
מי ישגל זונות
ישראל
אותן מי ידפוק,
אני הגיבור
רב שוגל,
מבסוט מאוד!
שמעעעע!!!
בימים ההם
בזמן הזה,
הלוואי שאין
לי איידס
אני מקווה.
וואו איזה
שטויות אני
עושה...
להב בן-לאדן,
ממתין לתוצאות,
ומקווה לטוב,
וככל הנראה כותב
צוואה,
(אה..., ואפשר
להפסיק לשיר) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.