מרימה את הטלפון ומתקשרת אליו שוב
אותו מענה קולי.
אותו כאב.
אותן דמעות יורדות.

שוב הוא מאכזב

שוב מחכה לטלפון
שוב נפגעת
שוב בוכה...

שוב יש בלב את אותה צביטה

שוב בוכה

כמה כאב הלב הזה עוד יסבול
חברות
משפחה
הורים
אבא
ועכשיו הוא, היחידי שחשבתי שלא ייפגע בי
היחידי שחשבתי שאוכל לסמוך עליו
סוף סוף נחמה
סוף סוף מאוהבת ומקבלת אהבה בחזרה
והוא איכזב

ושוב כואב
ושוב דמעות.
צורחת ונעלמת
חלל שחור מציף אותי
לא האמנתי שאני אאבד אותך בגלל זה
לא חשבתי שאתה מעדיף אותו, את הדבר שהורס אותך.
חשבתי שאתה אוהב אותי

עוד דמעה זולגת
שוב אני מוצאת את עצמי בוכה
ובגלל מה?
בגלל אותה בריחה שלך?