|
הלחות הדביקה הזאת, התלוננה
ואני חשבתי דווקא
על זו המידבקת, המחלידה
את עצמותינו הממסמסת
רגשות המרעילה
שאריות של תום ומרקיבה
את המותר[#]
עכשיו עטי חולם לו לחלוחית של שיר
[#]המותר - ו' בחולם
|
|
|
החיים כמו במה
חדשה:
פעם היה כתוב
"סלוגנך נשלח
לעיון" , ועכשיו
כתוב לעיון
שפצור ומחזור.
פעם היה אני
אוהבת אותך,
עכשיו זה אתה
ידיד נפלא.
ככה זה.
איש בלי עדה
בבעסה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.