שנת 82' הייתה שנה מאוד מיוחדת עבורי. הייית אז בן 5, ואמא
שלחה אותי עם זוג נעליים בלויות לסנדלר. בתקופה ההיא עדיין
יכלתם למצוא סנדלרים פה ושם.
הגעתי לסנדלריה שהייתה ממוקמת בסוף הרחוב. כשנכנסתי, אפף את
המקום ריח חזק של נעליים, מעורב עם דבק מגע.
הסנדלר חדל מעיסוקו והביט בי.
הגשתי לו את זוג הנעליים. הוא בחן אותן בזהירות ושאל: "מה שמך,
ילד?"
"קוראים לי רם", עניתי לו.
"ומה שם המשפחה שלך?", המשיך לתחקר אותי.
"חן", עניתי לו.
הסנדלר פתח מחברת גדולה ורשם את הפרטים בטבלה.
המתנתי לתגובה ממנו, אך לאחר שזו לא באה יצאתי מהחנות.
לפתע הוא קרא אלי: "ילד, בוא רגע!"
חזרתי בריצה.
"הנעליים יהיו מוכנות מחר", אמר לי.
"תודה", השבתי ויצאתי.
למחרת נשלחתי בשנית לסנדלר, הפעם עם כסף.
כשהגעתי הייתה החנות סגורה, אך הייתה מודעה לבנה על הדלת.
מישהי שעברה שם אמרה לי שזו מודעת אבל.
אשתו של הסנדלר נפחה את נשמתה.
(מעניין שאי אפשר להגיד: אשתו של הנפח סנדלרה את נשמתה, אבל
אני כבר סוטה מהנושא, אז נמשיך)
חזרתי הבייתה עם הכסף ובלי נעליים.
חיכינו עוד כמה ימים, ואמא שלחה אותי שוב לסנדלר.
הפעם החנות הייתה פתוחה. מצאתי אותו בוהה בתמונה של אשתו.
"הממ .. סליחה?", הפרעתי לו.
"כן, ילד?", הוא שאל.
"באתי לקחת את הנעליים שלי מתיקון", עניתי.
"מה שמך?", הוא שאל.
"רם חן", השבתי.
הוא פתח את המחברת שלו, מצא את שמי ואמר: "הנעליים יהיו מוכנות
מחר".
לא התווכחתי ויצאתי משם.
כשחזרתי הבייתה, מצאתי מתחת המיטה זוג נעליים חדש.
אבא עשה לי הפתעה וקנה לי נעליים חדשות, יותר יפות מאלו שמסרתי
לתיקון.
ומאז שכחתי את הנעליים אצל הסנדלר...

21 שנים אח"כ, ממש לפני שלושה שבועות, הזדמן לי לעבור ברחוב של
הסנדלר. עניין אותי לדעת אם עדיין יש לו את הסנדלריה.
כשהגעתי לשם לא האמנתי. הסנדלר עדיין היה שם.
שיערו אמנם הלבין, אבל ידעתי שזה הוא.
הריח נשאר אותו הריח. דבק מגע ונעליים ישנות.
בשיא הרצינות נגשתי אליו ואמרתי לו: "שלום. מסרתי לך נעליים
לתיקון, לפני 21 שנה בערך. אתה בטח לא תוכל לזכור אותי"
הוא שאל: "מה שמך, אדוני?"
"רם חן", עניתי.
הוא הוציא מחברת ישנה ממגירה בשולחן שלו ודפדף. לאחר שני
דפדופים הוא הבין שזו לא המחברת הנכונה, לפי התאריך.
הוא שלף מחברת נוספת, והפעם הוא מצא את שמי לאחר חיפוש מאומץ.
"רם חן?", הוא שאל.
"כן", עניתי בהתרגשות מסויימת.
הסנדלר חכך בראשו וסגר את המחברת בהחלטיות: "הממ... הנעליים
יהיו מוכנות מחר".