אני כל כך מאוהבת במלאך אחד שמסתובב בינינו, רק הוא יכול
להוציא ממני את המילים היפות בשעת לילה כל כך מאוחרת.

הוא לא מרגיש טוב ואני משתדלת לטפל בו במסירות, במילים של אהבה
שיחממו אותו בלילה הקפוא, שירפאו אותו ממחלותיו, שיביאו איזו
מתיקות לחלומותיו.

שיהיה כולו שלי רק ללילה אחד, בו אני אתכבל לידו ואלחש באוזנו
כמה אני אוהבת אותו מבלי שיידע אפילו מי אני .

א-ה-ב-ה!

אתה יודע מי אני? לא אכפת לי רק לצפות מרחוק במלאך הזה שמטייל
לו בגן עדן ואפילו אם לא אזכה לראות אותו פנים אל פנים ואפילו
אם לא אטעם את מתיקות שפתיו העדינות, אשמח שהצלחתי לגרום לו
לחייך.

בבקשה... תבריא בשבילי?

כל מה שאתה צריך זה הרי רק להאמין ולקוות ולעזור לעצמך טיפה
ולקחת כמה טיפות - וזה יעבור! איך אתה לא מסוגל לעשות את זה
ודברים אחרים וקשים כל כך כן הצלחת לעבור?

אני מאמינה בך. שולחת לך על כנפי האהבה שלי תקווה ואמונה ואולי
אלה יביאו את הבריאות.

והוא מרגיש טיפה טוב יותר. אולי רק אולי זו אני שהצלחתי לגרום
לו להרגיש טוב יותר?

הוא מחייך עכשיו את החיוך החמוד שלו שאני כל כך אוהבת, מבקש
ממני "רק בואי ונלך לישון".

אני נכנסת איתו מתחת לפוך החם - ואנחנו מתחברים לגוף אחד, הרגל
שלי בין הרגליים שלו, והיד שלו עוטפת אותי. אני מחבקת אותו
ומלטפת אותו בגב כדי שיתחמם, עולה לשיער הנעים שלו (הוא מריח
כמו פרח אחרי הגשם), מנשקת אותו ואומרת לו כמה אני אוהבת
אותו...

הוא בעיניים עצומות ממלמל את שמה של האחרת שאהב מזמן.

ואני סולחת ורק מתכרבלת אליו חזק, מביטה בו בעיניים נוצצות ולא
יכולה להרדם. לא רוצה לפספס אף תנועה שלו, אף נשימה, ולא את
ההתעוררות שלו בבוקר.

זה לא פשוט לישון.

הירח מכרסם בבד השחור של הלילה ונגלה מאחורי ענן של גשם.
כוכבים לאט לאט נופלים מהשמיים, כאילו במקום הדמעות שאזלו לי
מהעיניים. הם שולחים את תפילתם האחרונה ומבקשים אהבה. האור של
הלילה נכבה. ואז נהיה חושך.

ובכל זאת אני קמה וכותבת פה וחושבת -

לעולם הוא לא יידע עד כמה אני אוהבת אותו.