יושבת ברחוב
על ספסל
לבד, כמו תמיד
בוכה
לא מצליחה להתגבר
ספק אם בכלל רוצה
היום היא הבינה
לראשונה
מה בעצם קרה
ולמה
היא תמיד עצובה

בדרך לכאן
היא עברה ברמזור
באדום
היא קיוותה
שמשהו יקרה
שהיא
יותר לא תהיה
אולי אז
הם יבינו
שיסבלו
היא שונאת אותם
הם לא ראויים לאהבה

חושבת
שהיא רוצה
להעלם
להגמר
אולי ככה
הסבל יפסק
מנסה להאמין-
שיהיה טוב
לא מצליחה

פתאום רוצה
להוציא סיגריה
להשתחרר
אולי באמת זה עוזר?
רוצה לנסות...
לא כרגע-
לא יכולה
היא מפחדת
אולי חכמה

היא קמה,
מתחילה לרוץ
יותר מהר
כבר חם
היא בורחת
מעצמה...