רצית קרבי בגלל ההקרבה,
רצית קרבי בגלל הגאווה,
גאווה של אמא, גאווה של חברים,
אבל מה יקרה כשהגאווה תיפסק,
כשהגאווה תשבר ע"י הגלים?

אל תרמוז שזה יהיה מסוכן,
הבנו את זה לבד, הבנו את זה מזמן
נקווה שיסתיים בטוב, נתכונן לגרוע ביותר
זה לא חייב לקרות, אם תיתן לזה סוף אחר

עכשיו כשאתה רחוק מהבית,
עכשיו כשאתה נשאר שבתות,
תשמור תמיד על קשר, כדי שאמא לא תדאג
כדי שאמא לא תתחיל לבכות

אל תרמוז...

הרגשנו שזה יסתיים לא טוב,
הרגשנו שזה יסתיים אחרת,
אמא ראתה הכל בחלום
אבל החליטה שלא לספר,
שאותך היא ראתה קוברת

אל תרמוז...

אז אמא, אל תבכי
תנגבי את הדמעות,
צריך ללכת לבכות על הפרחים,
צריך ללכת את הבור לכסות

14-12-1998