|
לבשת אותי יום יום, לשעה בלבד.
כסות מבוזה הייתי, מלוכלכת.
כילד המקשט סינורו -
קישואים ברוטב עגבניות -
למורת רוחה של אימא כובסת.
אחרי השעה, פשטת אותי מעליך.
שתקת בי. עד לזמן המוגבל.
משחקי השפלה
כיווץ כבוד עד לבלתי נראה.
אחרי הזמן המוגבל
הייתי מתנפחת כמו בלון
עם פרצוף מצוייר מוולט - דיסני.
הכל הורשה - בגד מרוט.
דבר לא נדד מעינייך
או משמיעתך החדה, הסוביקטיבית.
ביום שישי פשטתי אני, אותך. |
|
|
איפה כל צעירי
תל אביב?
לא טל מוסרי
ודנה דבורין
וכאלה, שברור
לכולם מה יצא
מהם, אלא טל
זייברט, יריב
יפת, תומר
גוטליב, שיר
גוטליב, נועה
כהן, איפה אתם
כולכם?
כל היודע דבר על
מקום המצאם
מתבקש לכתוב
סלוגן על כך,
בצירוף המילים
"צעירי תל
אביב", ואני כבר
אראה.
תודה.
הנה, שימוש
נורמלי לקובייה
הזאת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.