"אמרתי את זה פעם אחת, ואני אומר את זה שוב, אין אלוהים, ואם
יש, אז שיכה אותי ברק" אמר אינקוגניטו מספר רגעים לפני שמצא את
מותו ע"י ברק, דבר מוזר מאוד, בהתחשב בעובדה שהיה זה יום קיצי
לוהט. אינקוגניטו לא שיקר, הוא באמת אמר את זה הרבה פעמים,
פשוט שעד עכשיו, לאלוהים לא היה אכפת.

עד אותו יום גורלי, יום ראשון באמצע חודש יולי של שנת 2045,
אלוהים היה עסוק בלטפל ביקום, ובפרט בעולם הכפוי טובה שאותו
בחר לטפח לפני כמה אלפי שנים טובות, "ארץ" הוא קרא לו. בהתחלה
הכל היה מעולה, כולם שמעו לו והאמינו לו, והוא יכל להתרכז במה
שחשוב: מערכת אקולוגית עדינה, יבשות, התפתחות טכנולוגית,
שטויות כאלו. בערך עד ימי הבינים. אחרי זה הגיע הרנסאנס,
ואלוהים אדירים, בערך אז, כל הגהנום פרץ. לאט לאט השמוקים
הקטנים שם בכוכב הירוק החליטו שהם יכולים להסתדר בעצמם. להשם
לא היה ממש אכפת, הוא היה בטוח שזה סתם עניין זמני, כמו שבזמנו
חשב על הנצרות.

הוא לא היה לגמרי בשליטה הבחור הזה. אמנם הוא יצר את כל החי
הצומח והדומם  שאי פעם הילך על אותו בן טיפוחים שלו, אבל
בניגוד למה שרוב האנשים חושבים, הוא לא יכל לשלוט על מחשבותיהם
של כל אותם דברים שהוא יצר, והוא גם לא ממש יכל לראות את
העתיד. עד לאותו רגע גורלי ב- 2045 הוא ניסה לעשות כל מה
שביכולתו על מנת להחזיר את האנושות למוטב: אסונות טבע, נסים,
התגלויות, ולחם חי. לבסוף כשנמאס לו הוא החליט להרוג את כל
אותם בני זונות שהטילו בו ספק.

בהתחלה הכל הלך כמתוכנן, הסקרים שערכו המלאכים הראו על עלייה
באמונה, דבר שרק דירבן את אלוהים להמשיך ולהרוג. המומחים
אומרים שזו הייתה הטעות הכי גדולה של אלוהים. בינואר 2048
הכריז נשיא גרוזיה המאוחדת, האומה החזקה ביותר בעולם, על מלחמת
גוג ומגוג נגד גן-עדן. כמות המתגייסים הייתה מדהימה, קרוב ל- 4
מיליארד התגייסו לחילות האנטי-אלוהיים , וב- 12 ליוני 2048
שוגר הטיל הגדול ביותר שאי פעם נוצר.

כמובן שבסופו של דבר אלוהים ניצח, אבל זה עלה לו בהרבה בריאות,
אותו בן טיפוחים שהתגאה בו כל-כך, מת, על כל עשרות מיליארדי
אבריו. יהוה התיישב לו בצד וחשב בקול רם: "ס'אומקום, שוב פעם
מההתחלה", אמר, נאנח, והדליק סיגריה.