נאיבי בגמילה שותה כוס שקרים
מלאה עד תומה בהבלים חריפים
ריחה המתוק, מראה המשכר
על הכאב שבפנים אינו מכפר

קולות חרשים בך קוראים לחזור
האזניים ערלות. רק מרות יודעות לזכור
הבדידות מפלחת בך חתכים עמוקים
ורק אתה צודק. והם לא מבינים

מזוכיסט מאוהב בעצמו מאבד את שפיותו
שיגיונות מלנכוליים ושגיאות בשפתיו
ומשהואר מהטעם המר נותר ערירי ומעורער
לא נורא חבר אין דבר. צרות גדולות יותר הוא עבר

והחבר לא עוזר. ואתה אוסף עוד פיסת שבר
ועוד יום עובר. ועכשיו ליבך סובר
שהנסיך הקטן הוא קוף מפגר
הנסיך הקטן הוא שבר כלי מתפורר