ר. דביר / מואדיב |
אביו צחק. 2 שניות למואדיב, אמו אדומה במכבסה. התפללו לבן,
קיבלו בן. בחיתול לבן, הוא כאן. חייב לכתוב בשביל כסף, לדודה
בארץ הרחוקה, רוסיה.
אפעת חלמה את הולדתו. לבושה רק בכסף, רק בכסף. יום אחד עזבה.
יצאה לדרכה, ושבה. שנים חלמה על סוף אחר ממות אהובה.
מחמוד נישק את אסדת-הזהב. האנשים שבחדר צחקו ושרו, מדברים רק
על כסף. אחר-כך נישק את אהובתו, אשה יפה, כל-כך כמוך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|