ואת המבט שבעיניה לא הצלחתי לפרש,
וניסיתי להאמין שזו
מבוכה.
וסירבתי להאמין באמת,
וכאב לי על שנינו.
וחיפשתי דרכים לחפש
אחיזה.
וכמו ילד של חושך
רציתי למות.
והיא הייתה גדולה משנינו,
בשביל שנינו.
ואני כבר לא הייתי שם,
כמו תמיד,
המשכתי הלאה והשארתי מאחור
גוף שמסרב לנוע.
והיא המשיכה לבהות באותו גוף,
במבט,
שלא הצלחתי לפרש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.