היא עומדת למות. זה נהדר.
כל חייה צפתה לרגע הזה, כל חיה דמיינה אותו. ורגע לפני שיעקרו
לה את הנפש מהגוף הנערי הזה, גם יאנסו אותה. לא שבאמת יאנסו
אותה, היא תעשה זאת בהסכמה. הסכמה מוחלטת- רק בלי להגיד "כן"
ממשי.
תשכב שם ותתן להם לעלות עליה, לחלל אותה, אחד אחד.
רק לפני- ממש רגע לפני ,תוריד את שרשרת מגן הדוד שקבלה בבת
המצווה, טבעת האירוסין שנתנה לה רק אתמול, נעלי העקב. תפשוט את
השמלה הלבנה ותזיל דמעת אושר שתמרח את האיפור. עוד מעט הם
יחדרו לתוכה, אחד אחד מבלי לתת מנוח.

וכשייסימו, היא תשב שם, שותקת. עד שתשאר לבדה. עכשיו היא תשבור
כל מראה בחדר המקולל הזה. תשאר ערומה, כפי שהייתה ביום שהגיעה
לעולם הזה. תביט החוצה מחריץ התריס של חלון בלתי ניתן לפתיחה.
תראה איך השמש  שוקעת , לאט לאט, כמו לתוך חלום. ובחדרה שלה -
רק חלום בלהות.  מנסה לפתוח את החלון, אבל הארור תקוע. תזרוק
את השרשרת מחריץ החלון ותביט בה נופלת לתוך תהום.

הם לקחו לה את הכל. והיא יושבת שם, על מיטה זוגית, שכבר שנים
מיותמת ומתגלגלת מצחוק. כן, עומדים לקחת ממנה את בתוליה, והיא
מתגלגלת מצחוק. כשהם יכנסו , היא תביט בהם- אחד אחד. ותחייך.

הם חודרים לתוכה, והיא רק מחייכת. רק לפני יום דמיינה את
החתונה שלה.
ועכשיו, נועצת בהם סכינים בכל מקום. הם גורלה, והיא גורלם.
ונשארת לבד. בדיוק כמו ביום שנולדה. את הכל הם לקחו לה. והיא
צוחקת, תארו לכם, בחורה עירומה שזה עתה נאנסה ורצחה את כל
רוצחי נפשה יושבת על מיטה זוגית וצוחקת. פה אין מנצחים.

תפילה אחרונה לאלוהים. את עומדת למות. זה נהדר.
ותוקעת את הסכין בבטנה.