כולך משובצת
ומסביבך 7 אוקיינוסים.
בזמן שכולם שמחים
ואהוד יושב לידי עם תיבות של שוקולד,
לי פתאום אין שמחה.
גם לא תיאבון.
יותר מדי אפשרויות באויר
ומעט זמן בשביל לתפוס אחת.
העיניים הגדולות שלך בולעות אותי
והתמימות שבהן פולטת אותי החוצה.
תראי, אפילו הצל שלך זוהר.
איזה קטע...
בזמן ש
כולם בולעים שמחה ושואבים תקווה
רק אני מבעיר את הכל בכתיבה.
היום למשל, שנאתי את עצמי.
אני אוהב ימים כאלה.
כולך משובצת
ו
אני ממתין
שתהפכי לשורות.
אולי אז אני אוכל לכתוב בתוך תוכך
ואולי קצת להזיז לך עם המילים שלי.
להוציא ממך חיוך, בכי, נשיקה...
רק לא חיבוק.
רק לא חיבוק.
החיבוק שלך כולא אותי.
רק לא חיבוק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.