|
רצי אור עמומים
פיכו מבעד לחלוני
מסירים חומת עבים
שסגרה על אופק
הצינה עוטפת
והרוח מיבבת
כל חושי מתחדדים
מנתיב הרקיע
מזריחה ועד שקיעה
וקרן אחת
חודרת ללבי
בנקודת הרוך
הסתוי |
|
-אני מציעה
שנעשה את זה כמו
בD&D.
-את מתכוונת
שנצא ליער ונעשה
את זה שם? או
שקודם נרביץ
לכמה מפלצות?
-לא, אני
מתכוונת לכך
שתמשיך לחלום!
עוד שיחה בין
הבתולה לחבר
שלה, החנון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.