[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שב לול
/
גם לי זה קרה

גם לי זה קרה, טוב, זה קורה בסוף לכל אחד אבל לא חשבתי שלי זה
יקרה כל כך מהר. לפני יומיים נהרגתי, סתם ככה פתאום, בלי
התראה, בלי אזהרה ואני רק בן שלושים וארבע. גיל שלושים
וארבע...הממ... זה לא כזה צעיר אמנם, הספקתי לעשות דבר אחד או
שניים בחיי ואפילו הייתי פעם אחת בחופשה עם האישה בטורקיה,
ופעמיים בקפריסין ואף פעם לא פיספסתי פרק של היפים והאמיצים או
של שמש (הכל מוקלט). גם להיות נשוי חמש שנים לפולניה זה בערך
כמו לחיות חמישים שנה עם כל אישה אחרת, אבל בכל זאת ישנם כמה
דברים שלא הספקתי. לא ראיתי עוד את מכבי יפו לוקחת גביע, לא
ראיתי את אחיין שלי, שיהיה בריא, עולה לתורה, לא פתחתי מאפיה
משלי ועוד לא הספקתי אפילו לאכול מהחומוס שחמותי הבהמה, שתחיה,
אכלה שבוע שעבר במסעדה של האחים קדוש ולא הפסיקה לדבר על זה
מאז.
אני לא מתלונן חלילה, היו לי חיים ... טפו-טפו-טפו בלי טענות
ובאמת כל מה שאני מבקש זה רק מותרות. השארתי גם קצת כסף לאישה
שגם לה לא יהיה על מה להתלונן ולא היו לנו ילדים או משהו אז
היא תמיד יכולה לפתוח דף חדש ולהתחיל את פרק ב` ממש מההתחלה.

והקטע הוא שתמיד אומרים שהמוות הוא הדבר הכי בטוח שיש בחיים,
למרות שהדרך שבה אתה מת היא הדבר הכי מפתיע שיש. במקרה שלי זו
הייתה תאונת דרכים. איזה נהג משאית ערבי שחלם על כבשים ולא שם
לב לתמרור עצור נכנס בי ובפיאט החדשה שקניתי. בן זונה. מילא
אני הלכתי, אבל חראם על האוטו. כמה פיתות מכרתי במשמרת לילה
במאפיה בשביל לקנות את האוטו הזה, תאמינו לי ירקתי דם. מה דם?!
ירקתי זיעה, מיצי קיבה, ואת כל הרוק שהיה לי עוד בגרון ובאוזן.
דם פראייר לעומת מה שעשיתי בשביל האוטו הזה. כמה הלוואות
וחסכונות רק בשביל שהאישה תגיד שיש לה בבית אוטו חדש, יד
ראשונה, שתוכל לצאת מהבית עם האף למעלה כשאסתר מהקומה למטה
תספר לה על המכונת כביסה החדשה שבעלה קנה לה. בחיי, יצאה לי
הנשמה עד ששמתי יד על המכונית.
`בחיי`...`נשמה`,...מה? טוב, זה באמת הסיפור עכשיו.

הרופא אמר שזה בגלל שחתיכה מהזכוכית פגעה לי בעורק הראשי
בצוואר ונהרגתי מאיבוד דם. אני מדבר איתכם על רופא שלמד שבע
שנים באוניברסיטה ואח"כ עוד עשה התמחות אותו דבר. למי הוא מספר
סיפורים על איבוד דם?. רק מהחום שהיה באוטו עד שהגיעו מכבי האש
ומד"א היה אפשר למות. זה למה המזגן היה הדבר הראשון שהלך
באוטו. והערבי הזה, למות גם ממנו, עשה את עצמו פצוע. משאית של
20 טון נכנסת בקורקינט שלי והוא משחק אותה פצוע , החרא הקטן
הזה. כאילו אני מועך זבוב עם היד והולך לשים פלסטר. חתיכת
חריאת! אז בטח שהוא לא בא לעזור, הוא עדיין שוכב בבית חולים
משחק אותה לא מרגיש טוב. רק עכשיו נכנס איזה שוטר אליו ואמר לו
שהוא הרג מישהו וברגע שהוא יוצא מבית החולים הוא נכנס מיד
למעצר. אז למה שיקום משם? יותר טוב במיטה של בית חולים עם
האוכל בחינם מאשר להיות במעצר ואח"כ מאחורי הסורגים. או אפילו
יותר טוב מלחזור לכפר שלו בשטחים, לחיות כמו עז ולהבריח
מלפפונים בארגזים של המשאית מאחורה בשביל עוד 80 שקל בחודש.

ומה הוא יקבל? שנה, שנה וחצי?! נגיד אפילו שנתיים, אם השופט
שיפול עליו יהיה אוהד בית"ר...וכנראה גם שלילה לכמה שנים
טובות. זה מה שחיים של בנאדם שווים היום במדינה. אתה נותן שלוש
שנים למדינה מהחיים שלך ואח"כ אני כבר לא סופר עוד כמה על
המילואים והתורים של הביטוח לאומי ומשרד הפנים וביקורת דרכונים
בנתב"ג של לוד. אחרי כל מה שאתה נותן המדינה מעריכה ת`חיים שלך
בשנה וחצי - שנתיים של בנאדם אחר. כבר מתחיל לא להשתלם למות
פה.
אתם יודעים מה, ההיפך. אין בעיה - למות, אבל כל החיים לא לתת
למדינה כלום. לא מסים ,לא צבא, לא להצביע בבחירות ולא לקנות
בדיוטי פרי. איפה שרק הולכים, המדינה חולבת אותך. תופסת אותך
בביצים ומבקשת גם שתגיד תודה. ככה אתה לפחות מת בתחושה שדפקת
ת`מערכת.

עכשיו אני גם לא יודע מה יהיה הלאה, אני יושב פה יומיים וחי רק
משמועות. גן עדן, גיהנום... יש פה אנשים שמחכים ואומרים שזה
בולשיט. לפני חצי שעה דיברתי עם איזה אחד שאמר שבן דוד שלו הוא
הנהג של פקיד מאוד בכיר בלשכה של אלוהים. והוא אומר שהכל על גן
עדן וגיהנום זה נכון. שיש להם רשימות מסודרות על כל בנאדם
ויודעים בדיוק מה הוא עשה ואיפה הוא היה כל החיים שלו. השמועות
אומרות שאת המידע שחסר להם הם לוקחים מהמחשבים של משרד הפנים,
אבל לא נראה לי שהם מסתמכים על מקור כזה דפוק, הרי שמה יש כל
שני וחמישי שביתה. הם בטח קונים מידע מהחברות של כרטיסי האשראי
או מהחברות של הפלאפונים. שמה יודעים עלינו הכל.

בכל מקרה, הכל מרוכז במחשבים ענקיים. סרגיי אומר שאלוהים מביא
אישית את ביל גייטס לעשות לו פה חלטורות ומזה הוא הפך להיות
האיש הכי עשיר בעולם, החברה שלו `מיקרוסקופ` זה רק הכיסוי.
עכשיו כל הבלאגן שעושים לו בכנסת ובממשלה של האמריקאים זה בגלל
שכל מיני אנשים התחילו לחשוב שהביל הזה הוא אלוהים ואדון
בייטס, איך אומרים בלשון המעטה, לא ממש טרח להכחיש. אלוהים לקח
ת`עניין קצת אישית והחליט לעשות לעשות לו בחזרה צרות, שלא
יישכח עדיין מי הבוס .

סרגיי גם אמר שהוא ינסה להתקבל למחלקות שמתעסקות פה עם
המחשבים, כי הוא בדיוק סיים ללמוד להיות טכנאי מחשבים כשהיה
עוד בחיים. איך שלא יהיה, כמה ימים אח"כ, המסכן מת ממכת חשמל
בזמן שהוא ניסה לקצר את הזרם בבית או משהו בסיגנון. הוא כמעט
שיכנע אותי לנסות לבקש להיות שם גם, אבל עם הטיעון הכי חזק שלו
הוא נפל. הוא אמר ששם מתקדמים הכי מהר ואני בכלל לא רוצה
להתקדם מהר לשום מקום, אני משחק אותה ראש קטן, לא רוצה שיפילו
עליי תיקים או משהו כזה. אני רוצה כמו בצבא - שקמיסט. ואם לא
טוב להם שקמיסט, אני הולך לגיהנום ויושב שם עד שנותנים לי
שקמיסט. אני אגיד להם `סתכלו בגליון שלי ותראו נתונים גבוהים,
לא עשיתי לאף אחד רע בחיים וחבל שאתם מבזבזים בנאדם עם
פוטנציאל. לספור באפלים, בזה אני טוב. או למכור פיתות, כמו
שעשיתי במאפיה של שמעון. לא ביקשתי תפקיד פיקודי או אחריות על
שום דבר. אמרו לי לעשות, אז עשיתי. תנו לי רק ת`כסף במזומן
ושיהיה טוב לי ולאישה - סה טו.

התעניינתי אצל אחד מהאנשים אם יש פה מאפיה והוא אמר שלא נראה
לו, כי למה אנחנו צריכים אוכל אם אנחנו כבר מתים?! זה עשה אצלי
קצת הגיון, למרות שנראה לי שבגן עדן חייבים לאכול, או לפחות
לשתות איזה קפה שחור טוב, אחרת עם מה תבוא הסיגריה?!. עכשיו
יבואו כאלה ויגידו לי שאחרי הזיון. פה ההזדמנות להגיד הערה
קטנה למי שלא יודע. רוב הנשים שמתות פה הם כולם זקנות, כאלה
שלא הייתי נוגע במקל, לא ראיתי פה אפילו אחת שווה. אם יש פה
איזה דוגמנית כוסית שמתה ממנת יתר או איזה כוכבת קולנוע שמתה
מהתאבדות היא ישר נעלמת שם בלשכות של "הגדולים". עזרא , זה עם
הרטיה על העין, אמר שאת הנסיכה דיאנה עשו רל"שית בלישכה של
אלוהים והוא קרץ לי עם העין היחידה שיש לו ואמר שאני מבין למה
הוא מתכוון.

הורג אותי העזרא הזה. זקן בן תשעים, נמצא פה בקליטה כבר 25 שנה
ולא עובר הלאה. טוב לו פה והוא מכיר פה כבר את כולם. כל פעם
ששולחים אותו לאנשהו הוא מגיש ערעור וטופס דחיה ומשגע פה
לאנשים ת`שכל. המזל שלו שיש פה רק אמריקאים וכמה ייקים שיושבים
בקליטה בשביל שלפחות יהיה סדר, אבל לא יודעים לאכול בנאדם
כמוהו. פעם שמו כאן איזה ישראלי והיה בלאגן שלם עם המוסלמים כי
הם טענו שמקפחים אותם ושמים רק את היהודים במקומות הטובים. לא
שזה משנה הרבה, כי ליהודים יש את הדיבור הכי צפוף עם אלוהים.
מסתבר שאנחנו באמת העם הנבחר שלו. לא בדיוק בגלל שזה מה
שאלוהים רצה, אלא בגלל שהיהודים לא הפסיקו לזיין לו בשכל על
זה, עד שאלוהים כבר כמעט השתגע ואמר שנהיה עם הספר, העם
המובחר, עמאיית, לא איכפת לו - רק שיעזבו אותו בשקט.

עזרא עדיין לא מדבר ממש אנגלית או גרמנית, אבל הפקידים פה כבר
מכירים את כל הבדיחות של עזרא על דוד לוי בעל-פה. גם אותי הוא
תפס ושאל אם יצאו עליו בדיחות חדשות. אמרתי לו שאני לא מכיר
בדיחות על דוד לוי וכל מה שמספרים זה הכל נכון. עזרא נקרע
מצחוק עד שכמעט חשבתי שתעוף לו הרטיה מהעין. כשהוא נרגע הוא
אמר שזו אחת הבדיחות הכי טובות ששמע בזמן האחרון ורץ ישר לספר
אותה לאמריקאים.

אתם לא תנחשו מי עשה לנו הופעה כשהגענו. אני נותן לכם שלושה
ניחושים. יאללה עזבו אותכם מניחושים - זוהר ארגוב. ז ו ה ר  א
ר ג וב !!! לא האמנתי. נתן וואחד הופעה וכל הקהל נפל פה
מהרגליים. הוא אפילו שר את `אלינור` פעמיים כי אחד שקראו אותו
יחזקאל או ישראל, אני לא זוכר, עלה לבמה בלי שהמאבטחים ישימו
לב וביקש במיקרופון שזוהר ישיר לו שוב ת`שיר, כי לאשתו שמתה
קראו ככה והוא הולך לפגוש אותה פה שוב. היה איתי אחד לפני
ההופעה, שאול, גבר בן 41 שדווקא נראה טוב לגילו.הוא מת מסרטן
בערמונית (לא ידעתי איפה זה עד שהוא גילה לי והתאפקתי לא לצחוק
לו בפנים). בקיצור שאול אמר לי שאם זוהר נותן פה הופעה, אז
מבחינתו הוא כבר הגיע לגיהנום. הוא עבר לאולם של האמריקאים
בשביל לראות את אלוויס ואמר שאולי ינסה לתפוס קונצרט טוב
בניצוח של באך או בטהובן , אם מישהו מהם מופיע היום, שמה
במדינה של הנאצים.

טוב, זה אני אמרתי נאצים, לא הוא. הם מפחידים אותי אפילו כאן,
כי פה בעצם נמצאים היום רובם. מישהו לחש לי משהו על היטלר, הוא
אפילו לא אמר `היטלר`, אלא `הצורר` ומיד ניגשה איזו גברת אחת
שאני לא הספקתי להכיר ובמבטא אנגלי כבד הסבירה לנו שאחרי
המלחמה נתנו להיטלר את אחד האגפים הכי שמורים בגיהנום וגם
הזהירה אותנו לא להגיד ת`שם שלו בקול רם כי אלוהים וצוות
המלאכים שברא אותו, לא מצליחים עד היום להבין מה השתבש שם
ואחרי השואה עפו כאן הרבה ראשים.

כולם חיים פה משמועות, אף אחד לא יודע מה נכון ומה לא. אין פה
עיתונים או טלוויזיה ובטח שלא אינטרנט או פלאפונים וגם נורא
צפוף פה ויש המון אנשים. לסינים ולהודים למשל יש מתקן קליטה רק
משלהם, כי שמה מתים הכי הרבה אנשים ובכל פעם, למשל שיש בצורת
באפריקה או איזה מלחמה מאוד גדולה, פותחים פה אוהלים מאוד
גדולים לקלוט את הכמויות הענקיות של האנשים שמגיעים. מה שגם לא
ידעתי זה שיש הרבה אנשים שחוזרים חזרה לחיים אם מסתבר שגליון
ההתנהגות שלהם לא כולל סעיפים מרשיעים במיוחד וזה לפעמים בגלל
מצוקה של מקום.

המקרה הכי מפורסם הוא של יו הפנר, הבוס של פלייבוי. מסתבר שהוא
היה כומר מאוד ישר ומאמין ובנאדם מאוד טוב באיזה כפר בצרפת.
למזלו הטוב או הרע, תלוי איך מסתכלים על זה, הוא מת בדיוק
באמצע מלחמת העולם הראשונה כשהיו המון מתים ועד אז לא היו פה
מלחמות עולם ולא ידעו איך להתמודד עם כל האנשים שמגיעים , בגלל
זה רצו להחזיר אותו חזרה לחיים. אז מר הפנר היקר סירב בטענה
שמה פתאום?!, הוא רוצה להיות בגן עדן כי בגלל זה הוא היה כזה
ישר וטוב בחיים ולא מעניין אותו מכלום. הסבירו לו שרבאק, אין
מקום!!! והפנר בשלו - אם אין מקום הוא פשוט לא מתפנה ומחכה
שיעשו מקום. בסוף אלוהים התערב והם התפשרו והוא אמר שאין בעיה,
אם רוצים להוריד אותו חזרה לחיים שישימו אותו שם בדבר שהכי
קרוב לגן עדן...וכולם יודעים כבר איך נגמר.

תראו את עזרא הליצן הזה, מה יש לו כבר כל הרבה לדבר שם עם
הפקידים? מה הוא רוצה מהם, שיעזוב אותם - שיגע להם ת`שכל. רגע
הנה, הוא מסמן לי עכשיו עם היד להתקדם, כנראה שזה התור שלי
עכשיו. אני מקווה שהוא זרק שמה כמה מילים בשבילי, למה הם לא
מכירים אותי. לא יתנו לי משהו רגוע שמונה-חמש, אני שורף להם
ת`שערות בתחת. עזרא אמנם אמר שיהיה בסדר, ושוב קרץ לי, או אולי
הוא בעצם ממצמץ...אי אפשר לדעת אצלו.
טוב, אני אומר לכם שלום ואם תגיעו יום אחד לפה, יעני, אתם בטוח
תגיעו. תבואו פה לקנטינה, נעשה לכם איזה הנחה על האורנג`דה
ונשב, אני אספר לכם עוד קצת סיפורים, יהיו קטעים.

אז צ`מרו על עצמכם שם למטה וד"ש חם לאישתי.

יאללה ביי







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חשבתי לעצמי
באמצע הלילה
"למה לא להיות
שוב פעם ראש
ממשלה", ואז
נכנס הסוהר
לעשות ספירות.

ב. נתניהו


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/6/01 15:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שב לול

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה