אני עוד חושבת עליך
כמו אז
מצטערת טעות שלי
השתנית לי פתאום
כבר לא אותו בן-אדם
אנשים משתנים
אני יודעת
זה לא חדש
וכבר לא אותו בן-אדם
אני עוד מתבלבלת
לעיתים רחוקות
וחושבת שאתה שלי
אבל לעולם אני כבר לא שלך
טעות שתמיד
לוחצת אותי
לפינה
אני זוכרת
איך הפרטים הקטנים
היו חשובים
טלפון ביום ראשון
ארוחות ערב של ימי שישי
הזמן שלא מספיק אף פעם
ריבים של הדקה ה-90
לפני שאתה נעלם ממני לעוד שבוע
חיית בצבא
היית חייל
והייתי שלך
טעות שתמיד לוחצת אותי לפינה.
כשהלכת פחדתי שלא תחזור
וכשבאת
פחדתי שתלך חזרה,
בלי מספיק זמן לנשימה אחת,
לנגיעה אחרונה.
תמיד חזרת
ותמיד גם הלכת
ובסוף גם זה נגמר.
ואתה כבר לא חייל
ואתה כבר לא שלי
ואני כבר לעולם לא שלך. |