"הבט נא...איזה איש מסכן..." אמר מר חלום למריאלי.
"מי?"
"זה ששם ליד דוכן הטוסטים"
"מדוע לא תדבר בעברית, אחי היקר? אנחנו לא מעבר לים"
"מה?!"
"צנים, קלי... מדוע טוסט?!"
"אתה מודע לכך שאתה מפספס לגמרי את הפואנטה שלי עם הסמנטיקה
הפתטית שלך, נכון?"
"תגיד נו מה אתה עושה את זה בכוונה?! סעמק ערס..."
"Go fuck yourself, shit sucker"
"טוב, בסדר... מה רצית להראות לי ליד הדוכן?"
"אה..." אמר מר חלום, "הבחור שם קנה שני טוסטים (תקן אותי ואני
אקצר לך את ערך הגבריות) בדיוק אותו דבר... דאבל גבינה, זיתים
ירוקים, המון רוטב פיצה, ביצה קשה וקצת תירס"
"אז?"
"אז?! תחשוב על כמה שהוא בודד... בטח חוזר הביתה לדירה ריקה
ויושב לבד מול הטלוויזיה, אוכל שני טוסטים כי אחד לא מספיק
להשביע גם את הרעב וגם את הבדידות..." מר חלום עצר לרגע כדי
למחות דמעה קלה, "העצירה הבאה שלו תהיה בוודאי בקיוסק הקרוב,
לקנות בקבוק וודקה או פחית בירה וקופסת סיגריות..."
"ייתכן" ענה מריאלי, "ייתכן גם, כמובן, שבדירה מחכה תאומת הנפש
שלו, ושהם כל כך מתאימים עד שהיא אפילו אוהבת אותו טוסט כמו
שהוא אוהב... ובעצירה הבאה הוא יקנה בקבוק יין כדי לחגוג איתה
שנת היכרות, או בכלל בקבוק קולה!" מריאלי לקח גם הוא אתנחתא
קלה כדי לנשום מעט, ואז הוסיף ואמר "ואחרי הארוחה הם יכנסו
לחדר המיטות (או יישארו בחדר האוכל) ויעשו סקס כל כך פרוע
שאפילו יו הפנר יקבל דום לב..."
"התכוונת להגיד יתנו אהבים, וגם שכחת להגיד צנים!" התריס מר
חלום כנגדו בניסיון נואש להסתיר את העובדה שאין לו מה לענות.
"בסדר... אז מה דעתך על החוק החדש?" הצליח סופסוף מר חלום
לשבור שתיקה.
"איזה?"
"זה שאומר שאנסים יקבלו מאסרי עולם אם תוכח אשמתם? באופן פרטי
הייתי מסרס את כולם, אבל..."
"הרשה להעמיד אותך על טעותך, אח יקר... ראשי ארגוני טרור שאנו
חפצים בחייהם למען ישמשו בעתיד כקלף מיקוח להשבת גופותיהם של
טננבאום ורון ארד יקבלו מאסרי עולם. אנסים ישארו עם 8-10
ובוודאי ישבו 4 וישתחררו על התנהגות טובה..." מריאלי עצר ולגם
מן הגזוז שלו, "מאוד קל להתנהג יפה כשאתה אנס חד-מיני שמוקף
בזכרים".
"בעיקר כאשר רוב הזמן תקוע לך זין בתחת. אסירים תמיד הופכים
אנסים לזונות שלהם!"
"אוי לי, אילו דיבורים..."
"תחשוב קצת! אם אתה היית רוצח שוטר או מבצע טבח המוני, לא היית
בז לעלוב נפש שתקף בחורה?"
"בימינו לתקוף בחורה כמוהו כתקיפת מנהיג פוליטי. בנאדם תמיד
חפץ בהשתלטות על החזק יותר ממנו"
"היי! זה לא היה ריאלי כל כך!"
"אני יודע... והעובדה ששמת לב מפריחה מעט את היותך מנותק מן
המציאות... הפסקת עם הגראס?"
"אומרים קנביס. אנחנו מתחילים להשפיע אחד על השני..."
"אתה צודק... זה כנראה אומר שהגיע הזמן לחזור הביתה..."
"נתראה מחר?"
"אותה שעה!"
מר חלום חזר לדירת הסטודיו שלו בשכונתו המפוקפקת וישב לסיים את
הסיפור הקצר שלו בתקווה למכור אותו לאחד המגזי...עיתונים כדי
לשלם שכר דירה ואולי אפילו לגמור את החודש. כשיחסוך מעט כסף
יעבור לגור באמריקה, יהפוך למיליונר, ימצא אהבה אמיתית (שבה
הפעם לא יבגוד) וינסה לעמוד בתקן של בנק הדם.
מריאלי לעומתו לקח מונית חזרה לדירה שלו בבניין רב הקומות
ברחוב הראשי, נכנס בשקט כדי לא להעיר את התינוק (או אשתו
העצבנית שמעולם לא הצליחה להוריד את הקילוגרמים העודפים שסחבה
עוד מההריון הקודם) וישב לכתוב את הצ'ק לשרב... אינסטלטור
והמכתב לחברת כרטיסי האשראי, ואולי להספיק לישון קצת לפני
שיצטרך להתעורר בכדי לנסוע למשרד.
לו רק ידעו כמה קינאו איש ברעהו.