|
הם הביטו בעיניי
כבאפיק נחל אכזב
"תפסיק לחשוב על אז
כשיש לך עכשיו"
וכשקפצתי אל הנחל
שמימיו כבר לא זרמו
אמרו שנפשי ואהבתי עוד ימותו
אך עכשיו רק דיממו
מי נתן לזה הילד
צעצוע של אביו
מי הלבישו מדי הזית
בגבולה של תל-אביב
איש לא טרח לומר לו
אלוהים כבר את תיקו ארז
הם רק אמרו שישרוד בינתיים
אז יהיה יותר טוב, אז...
יתגדל ויתקדש שמי רבה
אב אומלל ליד מציבה
קמטי דאגה ואבל נאלם
חיץ בין עכשיו לאז שלא חצו מעולם
היא אהבה להביט בי מבעד למסך נשיות
להראות כמה נחמד השילוב של אישה עם אנושיות
היא אהבה להבטיח לאוזניו של מאוהב
"אז יהיה יותר טוב, גם אם לא עכשיו"
מאז הרבה מים עברו בנהר
אפיק האכזב כבר איתן, אם כי נזהר
אבינו שבשמים לא אוהב להתלכלך
באדמה, או אנשים, או בזמן שעובר והולך
הזמן רמס את גופתי במגפיו
ומקדש לבי נשרף ונבזז
פעם אולי היה עכשיו
אבל עכשיו? עכשיו כבר אז... |
|
|
הלכתי לכיכר
רבין, איפה
שרצחו את רבין,
עמדתי בנקודה
שרבין עמד בה
פעם אחרונה,
עברה בחורה עם
כלב, בדיוק
כשחשבתי כמה חבל
שלאה כבר לא
בחיים, זה גרם
לי לזיקפה.
שאלתי היא:
האם אני
נקרופיל?
זאופיל?
או סתם
נוסטלגי?
יוסי עמוס חזה,
בשאלה ליגאל
עמיר או לאחותו
הדס עמיר, תלוי
את מי שואלים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.