הזוי הוא הלילה,
הזויים הם החיים,
בא לי, לא בא לה,
כואב שם בפנים.

והימים כבר מזמן מתו,
והלילות מחפשים את הזמן האחר,
ואם רק ידעתי לומר לכל אלו
ללכת,
אני לא צריך אותכם יותר.

הזוי הוא הלילה,
והחיים גם הם הזויים,
לא בא לי, כן בא לה,
ונגעת בי עמוק בפנים.

כואב לי, כואב לי כל כך
להזכר בקולך, להזכר בימים,
כי הם מתו כולם
והם מחכים למשיח,
שמשיח יבוא ויגאל את כולם
אל חיים חדשים ללא פחד ועוני.
השתנת והפכת לכמוני.

כן.

הזוי הוא הלילה,
והחיים כבר לא כל כך הזויים,
כי בא לי ובא לה,
וזה כבר לא כואב שם בפנים...

הימים מתים מהרגל
הציפייה ללילות היא רגעית
כמו הזיין שעומד לי
כמו הלב שפועם בי
מתי שהוא זה יחדל,
מתי שהוא זה יפסיק.

מספיק.
הזוי הוא הלילה.
ואני רק רציתי לשיר.