רבע לעשר בבוקר, המונית מגיעה ובה נהג אופטימי ומחויך, הוא
מספר לי על אקי וקיציס שכבר הסיע במונית ואני מתמלא גאווה לחכך
את ישבני, במקום בו ישב אקי, שישבנו שלו כבר מילא חלומות שלמים
של נשות ישראל.
הפעם, בניגוד לדייטים אחרים אני לא דואג לאחר לפגישה שלנו, אני
יודע שמשהו משגיח מלמעלה. למרות שלא ראיתי אותה מימי, אני גם
לא חושש שהיא תהיה מכוערת, גם על זה אותו המישהו מלמעלה משגיח.
אני רק מקווה שיהיה לנו על מה לדבר, פגישה ראשונה זה לא ממש
הדבר הכי מעניין בעולם.
אני מתיישב לי בניחותא על הספה בלובי והנה היא יורדת לכיווני
במדרגות, כולה מלאת הדר, יפיפייה אמיתית, מי שדואג לי מלמעלה
אוהב אותי, כזה יופי רואים רק לעיתים רחוקות. היא התיישבה מולי
וחייכה, רציתי באותה השניה לקטוף אותה הישר אל הסוויטה
הנשיאותית של המלון ולהשיל ממנה את כל הבגדים, זה יחכה עוד
קצת.
מנומסת ומבוישת  היא שאלה אותי את כל השאלות של פגישה ראשונה
ועניתי בענווה, לא עבר יותר מידי זמן ושאלתי אם היא רוצה לראות
את הסוויטה שלנו, ידעתי שהיא תענה בחיוב, הלו יש שם משהו
למעלה. עלינו במעלית כמעט בלי לדבר רק מתבוננים האחד באחרת
ומדמיינים כל אחד את המשך היום.
שאני אוחז במפתח בידי אני ניגש אל דלת מספר 1053 ומכניס אותו
לחריץ ומיד מוציא תזז אור אדום,  "אולי זה לא החדר?" אני חושב
בקול, ואז כמו בקסם הדלת נפתחת מבפנים, ההשגחה העליונה
בהתגלמותה הצילה אותי, ידעתי שיש על מי לסמוך.
פתחנו את הדלת. וואו איזו סוויטה. אפילו סלסלה קטנה של מתוקים
דאגו לנו, הסתובבנו לנו מעט והתיישבנו להמשיך בשיחה בסלון
הסוויטה כשאני מפנק אותה במשקה קל ומציע לה מהמתוקים שאין לי
מושג איך הגיעו לשם. היום המשיך במין קסם כזה שמי שלמעלה מסדר
הכל כך שיהיה לנו נוח, שאני יוכל בסוף להגיע למיטה המפוארת
ולהשיל את הבגדים ממנה. כל האורחים במלון נועצים מבטים בזוג
הנחמד שמסתובב לו, הזוג שכולם דואגים לו מסיבה לא ברורה.
הגיע ערב ואנחנו ישובים במרפסת המשקיפה אל נופיה המדהימים של
ירושלים. ברקע שקיעה שצוירה במיוחד בשבילנו עם הצבעים הכי יפים
שיש בעולם, הכל שיהיה הכי רומנטי בעולם.והנה מגיע המלצר ומפנק
אותנו בסושי טרי, הכל כדי שיהיה הכי קסום הכי נעים.
נמזג יין בכמויות ושיחה מתפתחת. את הקינוחים הצעתי שנאכל
במיטה, וודאי שהיא הסכימה, הלו משהו דואג לי מלמעלה. המיטה
היתה מלאה בעלי ורדים ריחנים שכנראה הגיעו הישר מלמעלה
והקינוחים נפרסו בצורה מגרה לפנינו. היין התחלף בשמפניה
והאווירה התחלפה לאווירה אינטימית.
השיחה נעצרה רק פעם אחת כשנגמרה השמפניה אבל אל דאגה טלפון קטן
לשירות החדרים והם יודעים, מלמעלה דואגים לי, אז לא עוברות חמש
דקות ומגיעה השמפניה ומאפשרת לנו להמשיך בשלנו. בדיוק שאני
חושב לעצמי "אנחנו כבר יותר מידי זמן עם בגדים", שולחים לי
מלמעלה שני מלאכיות בצורת מסג'סטיות שמבקשות באדיבות שנוריד את
הבגדים ונשאר עם מגבת בלבד. הן מעניקות לנו על המיטה מסג' זוגי
מפנק, ואני מרגיש שההשגחה העליונה באמת יודעת מה אני צריך.
נשארנו במגבות גם אחרי שהמלאכיות הלכו.
השיחה התפתחה אפילו לפסים אינטימים יותר, ואז שאלתי בעדינות
"אולי תרצי העביר  את הלילה איתי?"
"אני צריכה לחזור לעבוד אני מצטערת היה באמת מדהים אבל אני לא
יכולה להישאר"
ההשגחה העליונה כשלה, כך חשבתי לעצמי, כאן הם פישלו. איך זה
יתכן
נשיקה קטנה על הלחי ואז
קאט
תמר הבימאית נכנסה לחדר, "מצוין זה יהיה פרק נחמד, חבל שאת לא
יכולה להישאר זה יכל להיות סיום מעניין יותר.  בואו נרד לאכול.
"דבל דייט" מזמינה". "זאת הפקה זאת?", צעקתי, "מביאים בחורה
שצריכה לחזור מוקדם!?" "חרא הפקה!".
כשהתקררתי קצת והאלכוהול ירד כמעה, הבנתי שפשוט המזל לא שיחק
לטובתי.
טוב, חשבתי לעצמי, הם הרי לא יכולים לשחק את אלוהים עד הסוף.