New Stage - Go To Main Page

שירה גוטפריד
/
מונולוגים מהרחם

ישבתי עם פורום החברות שלי מסביב לשולחן הקבוע שלנו בארקפה,
כשהחלטתי להטיל את הפצצה:
"אני בהריון".
שקט. אפילו מאי וקארין שתמיד מתווכחות הואילו לסתום את פיהן
ולנעוץ בי מבט ספק מבודח ספק מבועת.
"מה?" שאלה אותי הדס.
"אתן שמעתן אותי. אני בהריון."
"אבל... אבל את רק בת 18" אמרה לי מעיין ודמעות ניקוו בעיניה.
"חוץ מזה, את בתולה!" אמרה לי מאי בניצחון וכמובן, בקול רם, כך
שכל השולחנות מסביבנו השתתקו לרגע והביטו בי.
הרגשתי את פניי מוצפים סומק עז ושמחתי שהמפגשים האלה שלנו
מתרחשים רק בשעות הערב המאוחרות. החושך מהווה תפאורה מצויינת
לגילוי סודות שכאלה.
"אני יודעת שאני בתולה, אבל כנראה שהוא לא..." אמרתי והנחתי את
ידי על שיפולי בטני.
הארבע התבוננו בי, כעת יותר בפחד מאשר מקודם. הן כנראה חשבו
שיצאתי מדעתי.
"שירה, זה ממש לא מצחיק" אמרה לי הדס בתוכחה.
"את מרגישה טוב? אולי לא שתית היום מספיק?" שאלה קארין בדאגה
וקמה להביא לי כוס מים.
"תקשיבו לי שנייה. אני לא אמרתי שאני עומדת להוליד ילד. אני רק
אמרתי שאני בהריון. הריון יכול להיות גם מצב נפשי, לא?
מבחינתי, ברגע זה ממש גדל לי תינוק קטן בתוך הבטן. יצור חי
שתלוי בי ושייך לי והוא בעצם חלק ממני."
בשלב הזה מעיין והדס כבר פתחו בשיחה על השרות הצבאי שלהן ומאי
עירבבה בשיעמום את האייס בטעם קרמל שלה.
"מאי, תגידי משהו! על בטוח שגם לך זה חסר!"
"מה חסר?"
"חיים. בתוכך."
"יכול להיות שהייתי רוצה כרגע משהו חי בתוכי, אבל אני לא מדברת
על תינוק..." היא גיחכה.
קארין חזרה להתיישב בכיסאה, והניחה כוס מים על ידי.
"אוף! אם כבר קמת למה לא שאלת אם גם אני רוצה משהו? היית קונה
לי עוד אייס!"
"סליחה? אני המשרתת שלך? קומי בעצמך!"
בעוד קארין ומאי מתחילות להתווכח שוב, תהיתי לעצמי האם אני
היחידה שחושבת על זה. אני בטוחה שלכל הארבע בעלות השחלות שישבו
איתי, היה את הצורך העז להתנסות בזה כבר. להיות במצב המיסטי
והקסום הזה, שבו את יוצרת ומשמרת חיים. לשחק אותה אלוהים לתשעה
חודשים ואז לראות את הפלא הזה יוצא לך מתוך הגוף, מכוסה בדם
וצורח ולדעת שמה שהוא רוצה זה פשוט להיות בזרועותייך.
לפני שחזרנו הביתה, שאלה אותי הדס:
"את באמת כל כך רוצה להיות בהריון?"
" כן. אין לך מושג עד כמה."
"אולי כדאי שתקחי את זה וואן סטפ אט דה טיים, אם את מבינה את
כוונתי".
הבנתי את כוונתה.
יום לאחר מכן, הזמנתי את שי אליי הביתה. ההורים נסעו לצפון,
האחות הלכה לישון אצל חברה. לבשתי את סט החזייה-תחתונים הכי
סקסי שהיה לי ובזמן ששי הוריד לי אותם, לא הבנתי איך לא חשבתי
על זה קודם. אם אני רוצה להיות בהריון, אני לא יכולה להשאר
בתולה. צריך לקחת את זה וואן סטפ אט דה טיים והתוכנית שלי תפעל
סטפ ביי סטפ.

קוראים לי שירה ואני בהריון.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 18/11/03 2:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שירה גוטפריד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה