זיוה אפטר / בלב הזמן |
רואה ועיוורת לרצונך,
על כס מלכותי נשענת מלכי
לנחם ביצתי,
מבעוד מועד חומק
מזרועותיי האוחזות
לחלקת נרקיסיי צעד מרקדים
לא לי מקומך, אף לא צעדיך
אלפי מילין נרקדים,
אך מושלים אנו
בייצרי חלומות בהקיץ
גם באובדן חושים.
מול בארות ראשי
צופה בך האיש שאיתו
אנוכי, לא רך, לא צד לא גב,
חם אלי גופי
גולש שיפעה תשוקה
בלב הזמן צונח
וגוועת נשיקתו
במקלעת חללי
ובבבואתי הלבנה
נבקע צל שחור
בולע מצוקתי
ולא נודע אלבונה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|