גל מר / בין ארבעה קירות |
שעליי ממש לוחצים
יושב מיואש
ואני יודע שאת מכירה את המרגש
כי ראיתי אותך כבר בוכה
אבל אל תהיי עצובה
את באמת ילדה יפה
הדמעות עושות לך רע
אז אל תהיי עצובה
וכשיצאתי אל מחוץ לסורגים
השמחה לא שבה לי לפנים
ראיתי אותך שוב
ואת גם ראית אותי
ושנינו נעצבנו נאלמנו
אבל בבקשה ממך
אני באמת מבקש
כדי להקל על עצמי
כי ראיתי אותך כבר בוכה
אל תהיי עצובה
את באמת ילדה יפה
הדמעות עושות לך רע
אז אל תהיי עצובה
בבקשה!!!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|