אין יותר דמעות
אפילו אין כבר זמן לבכות
כמעט שכחתי מיופייך, המשכתי הלאה
את לא לידי
ואני חי טוב עם עצמי
נותן ליום למשוך אותי, עד שיורד הלילה
אל תבקשי שאחזור
כי אתפתה ואגיע
כמו פרפר אל האור
כמו ציפור לרקיע
יום רודף עוד יום
כול יום דומה ליום אתמול
רק אנשים זרים רוקדים לצליל שירנו
ושדות פרחים
תחילה דוהים ואז נובלים
כמו מזכירים שבא הסתיו לעולמנו
רוחות שינוי באוויר
וריח טוב של הגשם
רק זיכרון מעומעם
שלך בחוף משתזפת
אין יותר דמעות
אפילו אין כבר זמן לבכות
כמעט שכחתי מיופייך, המשכתי הלאה
את לא לידי
ואני חי טוב עם עצמי
נותן ליום למשוך אותי, עד שיורד הלילה
אל תבקשי שאחזור
כי אתפתה ואגיע
כמו פרפר אל האור
כמו ציפור לרקיע
|
