אני יושבת פה כבר המון זמן וחושבת. אני מצטערת, אבל אני צריכה
כמה הסברים. משהו שיעזור לי להבין למה אתה עושה את זה. למה אתה
מכאיב לכל- כך הרבה אנשים. למה אתה גורם להם לסבול כל חייהם.
ניסיתי להגיע לפתרון לבד, אבל אני פשוט לא מצליחה. אז ניסיתי
לקרוא כל מיני ספרים עליך, הבעיה היא שהם מתחלקים לשניים -
ספרים שמהללים אותך וספרי גינוי לספרים שמהללים אותך. אף אחד
מהם לא מראה אותך כמו שאתה באמת. הם מנסים לגרום לי להבין, אבל
אני לא יכולה ,או אולי בעצם לא רוצה, להבין יצור שההגיון שלו
ברא בכלל את האפשרות לשנאה, לקנאה, לכאב. שיצר מלכתחילה מעשים
כמו רצח ואונס. שלוקח אבות של בנות כואבות. שלוקח בנים של
אמהות אוהבות. שרואה אנשים כל- כך טובים, שמחים, וזה עושה לו
כל- כך רע שהוא מפוצץ אותם, מפיל אותם מכמה קומות או דוקר
אותם. שמספק לאנשים סיבות יומיומיות לבכות שעות על גבי שעות.
שגורם לאנשים לחשוב שיכול להיות רק יותר גרוע, גם כשהמצב נורא
יותר מכל מחשבה. שמייצר מעצמו רוע בכמויות מסחריות ומסביר את
זה לאנשים בקלישאה שהכל לטובה. לעזאזל, אתה מייאש אנשים כל- כך
עד שהם חושבים שהאפשרות הכי טובה בשבילם היא התאבדות. זאת
אומרת- להיות יותר קרובים אלייך. אתה קולט איזה אבסורד? תחשוב
שמישהו היה גורם לך לסבול בצורה הכי נוראה שאפשר והיית צריך
לחיות איתו לנצח, בלי שום אפשרות לברוח או להתחבא. תחשוב
שהייתי עושה לך חצי ממה שעשית לאנשים הכי מקסימים שאני מכירה,
לאנשים שבוכים לי על למה זה מגיע להם. תחשוב שהייתי לוקחת את
אח שלך ושמה אותו אצלי, בתוך קופסה. תנסה לדמיין שאני מכניסה
אותך, לעולם הזה, שאני נמצאת בו עכשיו. אני מתארת לעצמי שהיית
שונא אותי כמו שאני שונאת אותך. אתה יודע שאתה מיחידי הסגולה
שאני מרשה לעצמי לא רק לתעב. אלא ממש לשנוא. אני חושבת שהמילה
הזאת אפילו לא מספיקה להבהרת הרגשות שלי אליך.
איך אתה יכול לחיות עם עצמך אחרי שאתה רואה למה גרמת?
אה, שכחתי... אנחנו אלה שצריכים לחיות עם זה.