|
אנחנו מחפשים אהבה, מוצאים ומאבדים
נזרקים וזורקים
דואגים ושוכחים
רוצים להמשיך אבל כבר לא יכולים
כי הרגליים שבקו
הלב נעצר
ניהיה קר
כי לחיות לבד
זה לא פתרון
זה יעשה ממך קרחון
איש חסר רגשות ודימיון
וכשכל מה שיש להסתמך עליו הוא ההגיון
אתה מבין
איך כמו סדין
אתה מוחלף כל הזמן
משתנה עם הזמן
מחכה שיקחו אותך
למקום טוב יותר
מקום מוגן
מקום קטן
מקום שבו לא יהיו יותר דאגות
מקום שבו לא יהיו צרות
מקום שאתה תוכל לשכב בבטחה
לראות את השקיעה היפה
לראות איך כל הזוגות הולכים על החוף
ידיים שלובות
מנשקים, מתנשקים
אוהבים, מחבקים
מדברים על הכל
מסתכלים מרחוק על האיש הבודד
על זה שיושב שם ורועד
על האיש שקפוא
על האיש הזרוק
שכמו הגלים מתנפץ
וכמו הלילה קר
וכמו כל אדם אחר בעולם
מחפש אהבה אפילו לדקה
אפילו לשניה
רק לטעום אותה
רק להרגיש איך היא
אבל בדיוק כמו שהגלים מתנפצים
כך גם האשליות עוברות
משתנות וחולפות
נשארים רק הזכרונות
של ימים טובים יותר
ושקיעות יפות, לפי מה שאני זוכר |
|
החיים הם כמו
חתיכת חרא
מדממת.
יש צורך
בהסברים?
זוזו לסטרי,
פילופוב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.