לובינג קרסטפולן / האדמה צמאה |
בעיני עצומה
חוזק ידיי
מחבקות את גופך.
חום אהבתי
ממיס את הסביבה.
מוות הגיבורים
ממלא את האדמה.
דם הפצועים
משקה את הפרחים.
והשמיים זרועי כוכבים.
כמו גן הילדים השותק.
רק מפעם לפעם
הוא צורם וצורח.
רוצה לשחק ולהשתולל.
נהר המוות זורם סביבך
מטייל על גופך
גיבור שלי
אתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|