מחר אולי אפליגה בספינות לחוף מבטחים.
יהיה בו שקט וכל הסרטנים שאני ואבא אספנו כששחינו אל האי
שמש גדולה וצהובה תלויה בשמים פתוחים רוח של מלח וחול
וכל הנשיקות המלוחות וכל הסליחות.
מחר יהיה לי שקט.
שקט של ספר של כסא נדנדה לשזף את הרגליים הלבנות
שקט של לק ורוד בציפורניים שלהן
שקט של לימונדה בגינה שקט של אהבה.
אני אלך במדרכות שעם חריציהן מיודדת משנים של הליכה מכופפת
להתחבא, רק נשורת עצים ונמלים מוצאים את מקומם שם
אני אלך אחרי לילה של אהבה בכבישים שחורים שהגשם שטף והם
זרועים פרחי סיגלון. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.