הָאִישׁ הַטּוֹב מְאַפֵּס כַּוָּנוֹת
עַל הָאִישׁ הָרַע,
שׁוּב מְסַמֵּן מַטְּרוֹת סְרָק,
שֶׁיָּבוֹא עֵש-ֶב בַּר לִקְטֹף,
בְּעַד כַּוֶּנֶת אֶת הָאִישׁ הָרַע.
הָאִישׁ הַטּוֹב בְּאֶצְבָּעוֹ מַצְבִּיעַ
וְשׁוֹמֵר עַל הַר עִם בַּיִת
וּכְשֶׁהַבֵּן שֶׁלִּי מְחַפֵּש- בַּיִת אַחֵר,
הָאִישׁ הַטּוֹב מוֹחֵא כַּפַּיִם,
פָּחוֹת אֲנָשִׁים רָעִים,
זֶה טוֹב לַיְּהוּדִים.
הָאִישׁ הַטּוֹב,
בַּמָּקוֹם לְהִתְפַּלֵּשׁ וּלְבַקֵּשׁ סְלִיחָה,
מַזְהִיר אֶת בַּחוּרַיִךְ,
מִפָּנַי דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ,
עִירִי צִיּוֹן הָיִית אוֹר לַגּוֹיִים,
עַתָּה סָגַרְתְּ בְּחֵיל חוֹמוֹתַיִךְ
וְתִשְׁכְּנִי בָּדָד לְמַעֲצֵבָה.
הָאִישׁ הַטּוֹב אֵינוֹ מַכֶּה,
יָד לֹא יִשְׁלַח בִּזְבוּב,
הוּא מְזַהֶה רַק אֶת הַסַּכָּנוֹת,
שֶׁמַּצְדִּיקוֹת לְדַעְתּוֹ טִהוּר,
שֶׁל נֶפֶשׁ יְלָדָיו.
וְצַדִּיקִים כְּמוֹ הָאִישׁ הַטּוֹב,
בַּיָּדוּעַ,
שֶׁמְּלַאכְתָּם נַעֲש-ֵית בִּידֵי אֲחֵרִים.
וְהוּא יוּכַל לָש-ֵאת עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם
וְצַח, טָהוֹר - כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּין,
עֵת נַפְשׁוֹתָם הִצִּיל.
13/11/03
מוקדש לשאולי - המשורר הטוב מאתר "ביכורים"
בתגובה ל
http://stage.co.il/Stories/254713 |
