לא רוצה לגדול, רוצה להישאר ילד.
הבגרות רק לוקחת ממני את הכל, הורסת ופוגעת.

אם להתבגר פירושו לסבול, אז למה לי להתבגר?
רוצה להישאר ילד תמים, לשחק ולצחקק כל הזמן.

רוצה לעשות מעשי קונדס ולהפריע בשיעור,
לא רוצה ללמוד עוד, רוצה לצאת אל החופשי.

האם בגרות וילדות יכולים להתקיים יחדיו?

רוצה לאהוב אותך אהבה טהורה,
אהבה תמימה וילדותית, לעיתים אף תלותית.

לא מבין מדוע אנשים כועסים,
למה לכעוס כשאפשר להיות שמחים?

רוצה לעשות מה שבא לי,
מה שאני באמת אוהב,
אך עמוק בתוך תוכי, אני מתבגר,
וכואב לי, כואב הלב.