|
צופה בירח
מלא דאגה שותקת
בת לוויתי
הלא מועדפת
אין עצוב
מצמרות נפולות
הכותבות על הארץ ש.
מביט ארוכות
ברעידות מתח הפנים
בכוס חד פעמית
מלאה בקפה שחור.
המונחת על שולחן
שכותבים עליו שירה. |
|
|
רצית רק לדפוק
ת'אפרוח, בסוף
גילית שאין לאן
לברוח!
אפרוח ורוד לאיש
ההוא במסדר
זיהוי, אחרי כל
הבלגן ההוא בגן
החשמל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.