ביער הקודר
שוב משוטטות רוחות,
עקבותיהן זוהרות
על שביל האספלט האפור
המתפתל בין העצים
אשר ענפיהם עמוסים
בפירות מרובעים
נוצצים בשלל צבעים.
וכל עץ מכופף הוא מעט
כאילו מתחנן
שיקחו פירותיו
שיקלו עולו ויעזרו ליעודו.
והרוחות משוטטות
כאן יביטו בפרי זה
וכאן ירחרחו אחר.
ובין העצים העצובים
חומקים דמויות וצללים
נימפות ושדונים מרושעים
חסרי ממשות לרוחות
כשם שהרוחות לבני האדם.
על כל פרי הנופל לידיים זוהרות
יתלו הם חדש
כקישוטי עץ אשוח
נוצץ וצבעוני מקודמיו,
מפתה הרוחות בעצם קיומו.
ובעת השמש תצבע עולם
יחזרו הרוחות
עתה חמושות,
לרדוף נפש אדם,
למלא מוח באשליות
ולהוביל דרכו אל נתיבים
אשר מהם לא יוכל לחזור.
והיער הקודר
מחכה בקפל המציאות
עצים בוכים
ושדונים צוחקים
מחכים שוב
ללילה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.