גופי הוא האדון
המחזיק בשלשלותיי
כובל הוא נפשי
בסיבי בשר,
מאלצה להיאבק בכבלי אשלייה,
חונק אותה בשימו מסיכה על פניה.
לעולם תנסה נפשי,
מרוחה בצבעים משתנים
כה מבולבלת,
לנתץ כבליה.
מנסה היא לפקוח עיני נפש
אך עפעפי בשר יורדים
מבשרים חשיכה.
ונשמתי?
צופה היא במאבק המתמיד
בין חלקיי
בסבלנות נצחית
יודעת היא אין משנה המאבק
הבשר הנפש
כרוכים יחדיו הם
יום אחד יראו שניהם קיצם
ואז רק היא תיוותר,
עיני נשמה
פקוחות לעד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.