תמיד חשבתי אם אתה טוב לי... כי טוב לי לאהוב,
לא ידעתי אם זה אתה או שכואב לי כבר לחשוב.
חשבתי שכבר מאוחר כי עברו חודשים של אכזבות,
וכל הזמן הזה ניסיתי למצוא מילים משכנעות.
אבל אני לא רוצה לשכנע אותך כי אני זאת אני,
ואם חזרת אז ברור לי שטוב לך איתי.
לא רוצה להשתנות או מבקשת שתשתנה למעני,
כל מה שאי פעם רציתי זה אותך פה לצידי.
במיוחד בחורף כשעצוב וקר אני צריכה אותך כאן,
שתחבק ותנשק בלילה כי לא עשית זאת מזמן.
לא רוצה יותר לדבר כי נגמרו לי המילים,
רוצה להרגיש אותך הלילה בין הסדינים.
כל כך התגעגעתי למגע החם שלך עליי,
לידך האוהבת שמחתה את דמעותיי.
כי בחודשים האחרונים כל לילה כשהלכתי לישון,
אתה היחיד שעליו רציתי לחלום.
ואני פה מתגעגעת מחכה, כבר מאוחר,
רק רוצה שכבר תופיע כי רחוק לי המחר.
אתה לא פוגע בי מתוק שלי ואם כן אהבה כואבת,
ואם אני עדיין פה זה רק בגלל שאני אוהבת.
אל תרגיש רע בשבילי כי אתה לא כזה נורא,
אני רגילה שהחיים שלי הם צרה בתוך צרה.
אבל אתה מין הפוגה מכל הלחצים,
מכל העבודה והבצפר איתך הכיף חיים.
ואיתך אני נושמת לרווחה ואיתך אני נרגעת,
ואיתך אני רועשת וממך אני נפגעת.
אבל זה לא שיר עצוב וזאת אינה הכוונה,
כי הכל מאחורינו לפחות לזה אני מקווה.
אז פה אנסה לפתוח דף חלק בלי אכזבה,
כי הריי אני הבטחתי שנתחיל מהתחלה. |