ואז פתאום הוציאו אותך עטוף
כולם עמדו סביבך, עצובים עם דמעות,
ואני קפאתי במקומי, צעקתי לאלוהים,
שפתאום תקום לפניי שיהיה כבר מאוחר.
ואז פתאום כולם בכו,
ודיברו על איזה ילד מקסים היית,
ורק אני עמדתי שם, ולא קלטתי
שאתה כבר לא איתי.
ואז פתאום, איזה מישהו הספיד אותך,
ואני לא יכולתי לדבר, הלב שלי התפוצץ,
הגוף שלי התקרר ורק זעקתי.
ואז פתאום, אני רואה את האנשים
שאני הכי אוהבת בעולם, עומדים
אילמים מרגישים את החלל הריק שנותר.
ואז פתאום לקחו אותך, ואותי ליוו אלייך,
ורק זעקתי לאבא שלא ייתן להם לקבור אותך,
ואז התקרבתי אלייך, הבטתי ולא יכולתי להסתכל.
ואז היה שקט, העננים בכו יחד איתי,
כי הבנתי פתאום איך אתה כבר לא איתי.

ואז פתאום הזמן עובר ואתה עדיין לא חוזר,
כי כנראה באותו יום באמת הלכת ולא תשוב...