שורות וטורים של מאות אנשים
צועדים, כי כולם על הדרך הלכים.
כי כולם, כי כולם, כי כולם, כי כולם
רואים רק קצה ואומרים זה עולם.

השמש זורחת ואין הם רואים
אדמה נאנחת ואין הם שומעים.
ילדים נולדים ומחר הם זקנים
מוותרים על יעוד ובזים לחיים.

לפתע נפתח זוג עיניים אחד
ויודע בפחד שעכשיו זה לעד.
ולמרות שכולם, שכולם, שכולם
הוא עוזב ומתחיל לחפש לו עולם.

הולך אל השמש וצועק לרוחות
עמוד העשן והאש בלילות.
"משוגע" - צועקים ההולכים בשורות
לעולם לא תגיע לשדה חלומות.

עוד יום עובר והאיש לא עוצר
כוחו של אחד וליבו מתעורר.
הפחד קיים מול מגן אמונה
והוא עוד יגיע, לא עכשיו - עוד שנה