|
כל מטר בדרכי נספר בחשכת הליל
רעש של מנוע מזין את מחשבותיי
ריח הלילה העלה בי חיוך
עת עלתה דמותך למולי
מערפלת את אורות הכביש
מין עוית של חיוך הסתמנה בשפתיי
ואת ממהרת, מקפיצה עוד שד שובב
שדייך מתרוצצים במוחי
רוקדים להם ריקוד מוטרף
מחפשים את נשמתי
צדים את לבי
מצחקקים ברשעות על איבריי הרמוסים
רוקעים את עיניי למרמס
ואת ממהרת, מקפיצה עוד שד שובב
ועוד גלגל מקפץ מעל לבור בכביש
פורש לפניי שטיח שחור של אספלט
מגלגל תמרורי אזהרה
אויר של קיץ צורב את ריאותיי
מתערבב עם עשן של סיגריה
נושם את הלילה עמוק
ואת ממהרת, מקפיצה עוד שד שובב |
|
|
פרגן היא אמרה
לי פרגן
היוצרים הללו
יודעים לעצבן
פרגן כל עוד את
יכול,
כמה כבר אפשר את
זה לסבול,
שום דבר לא
נותר
מכבודך
המנוכר,
וממחר בחמש
ושלושים עת
יצירותיך החדשות
פה עולות,
תפתח דף חדש
תפרגן לחדש
ותמצא חרוז יותר
נחמד...
ק. מרכוס, צאר
רוסי, בקאבר
ממלכתי, לפי
בקשת רעיתו נקרא
לה אחותי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.