אביגיל עדין / הייתי ילדה |
הייתי ילדה וטעיתי ודאי.
בקשתי סליחה.
לא היה בזה די.
ילדים לא חושבים לפני מעשה.
כשמתגברים, זה צעד שלא יעשה.
שלמתי מחיר יקר בחיי.
עדיין תוהה, מתי תאמר
די!
הן לא אחזור על אותן השטויות.
עכשיו, שבגרתי נותרו זיכרונות,
צלקות
רבות.
מדוע אינך משתכנע ודי?
נראה, שדבר לא ישוב
לעולם.
הרמת ידיים.
תם ונשלם.
פרח האודם כמעט כבר נבל.
חבל!
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|