הגיע הרגע בו הכל נאמר
כל שהיה עד עכשיו נגמר
כל מה שרציתי ירד לטמיון
הכל ישאר ביד הדמיון
החלום שחלמתי נופץ לרסיסים
כאב ועצב בי משסים
עמוק לתוכי חדרת
אך את הדלת בפני סגרת
ובדברים שלי אמרת
אותי לחלוטין שברת
כיבית את האור שהדלקת
ובי מאוד פגעת
מרגישה כמו ציפור ללא כנפיים
מרותקת לקרקע למרות שמקומה בשמיים
את חלומה היא כבר לא תגשים
אך עם הגורל היא לא רוצה להשלים
הפאזל שהרכבתי ישאר ללא החתיכה האחרונה
את מקומה לעצב היא מפנה
את מה שרציתי כבר לא אקבל
במקום זה בתוכי העצב משתולל
העיניים כעת מבריקות
והדמעות לרדת לא מפסיקות
לא קיימת את הבטחתך - אמרת שחייב להיות טוב
אך לא ציינת שאותך אני אמשיך לאהוב
מהלהבה שנשארה דולקת
נשארת לי רק הצלקת
שתזכיר לי את הרגע בו הכל נאמר
שתזכיר לי את הרגע בו הכל נגמר ...