אני חיה בתוך צדף,
בית האבנים על החוף,
אני אשה בלי שמות,
אשה של מלח ודמעות.

אני חיה בתוך צדפה,
מסתגרת מהחיים,
אני אשה יפה,
אבל הפנים מלא קמטים.

לפעמים אני נזרקת אל הים,
נשרטת ללא דם,
ושבה עם הגלים אל החול,
כמו יתר הצדפים, כמו הכל.

אני הרבה פצעים שהמלח שורף,
וכשאתה רוצה לשמוע, מתקרב.
חשבת ששמעת את רחש הגלים,
- אני שם מתהפכת ושמעת הדים.

אני חיה לי בתוך צדף,
בין האבנים על החוף,
אני אשה בלי שמות,
אשה של מלח ודמעות.