תלאות נפשי
ארוכות כחוט החיים של אדם מבוגר.
אינספור דרכים נפרשות בפני
אך בחירתי היא אחת.
ולא יותר.
אין אני מצפה להיגמל
אך בתור התחלה
אשאוף להגיע לקצה השני.
או שמא לראשון.

טריגר של הרגע
דירבון הרגשות
תימרון הזמנים
מריבת הדמעות.
עירבוב החושים
צרחה מחרידה.
ועוד ילדה אבודה.

בודדה.

גלמודה.

אבודה.



חיפשו הם תשובה
אך היא נשגבת מבינתם.
רק את, ואני,
נבין את העולם.
אך לא נאמר לכולם.

שעמום זמני
או נצח כואב?
דרך מחשבה
או החלטה של הלב?
קריעת הלבבות
או סבל מתמשך?
גאילה מייסורים
או שהזמן ישכך?




את כבר בחרת.
עכשיו זה תורי.






והעולם יבין?



11/11/2003