|
בחשיכה הגמורה
מבין בגעגועים
שאין להם תבונה
שמאבד לחלוטין
את הכיוון
ואפשר שאין אני
מצפה לו כלל
לו רק יכולתי
לכוון את צעדיי
לאותו ריח
שושנים
הטמוע בדמיוני
כשם שהיה תמיד
מתחת לעורך
ולחוש את
אצבעותייך הנוגות
המגששות באפלא
ולהתמסר בגופי
לאותה יד
המוליכה אותי
למקום ללא
צורה |
|
|
טוב, תראי,
בתיה... לא
התכוונתי להעליב
אותך. לא, לא
אמרתי שאני
מתחרט על מה
שאמרתי. אני
עדיין לא חושב
שאת יותר חכמה
מהנעל השמאלית
שלי, אבל לא
התכוונתי להעליב
אותך, התכוונתי
לעזור לך להגיע
לאמת.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.