דמעה ראשונה עם בואך לעולם
כשעמדו מסביב למיטתך כולם
נשקו הם על לחייך
ונתנו לך את שמך
מה יהיה , אם אלך, לא אשוב
ואלחש לך כך שוב
"אני אוהב אותך"
מה תאמרי אם כך אעשה
אשב באפס מעשה
ואשיר לך כך ...
וביום שבו נפגשנו
ישר ידענו
לפחות אני
שביום מן הימים ננשא
ואגיד לך את זה:
"האם תהיי לאשתי?"
ואז הרית את ביתי
לפחות כך חשבתי
היא לא הייתה שלי
בי בגדת, הפרת אמוני
לא האמנתי למשמע אוזני
קראת לה, קרעת את ליבי
ואז גירשתי אותך, לא אשכח את היום
כן, היה זה חלום
סיוט
ומיד ידעתי שעלייך לא אתגבר
בעוד כותב לך, בוכה, מוחה ועובר
פיוט
ועכשיו כאן דמעה שוב ניגרת
על לחייך, אחרת
לא הייתי כאן שר
בך בגד, לא פעם עוד ליבך
עוד דמעה אחרונה, על קברך
כבר לא מאושר |