ברוקן סואל / כאן |
מראה,את הדרך שוב
לאהוב, ואולי שיש
בי משהו טוב.
אולי לא הייתי
חותכת,
ואלי אפילו
מחייכת.
אך אין אף אחד
ופה קר ונורא.
צועקת את שמך,
אך איני יודעת מי אתה.
אני קוראת למישהו
אך אין תשובה.
אני צועקת ובוכה
כשדמי אוזל, מתערבב
עם הדממה.
וכשאין אף אחד
לי אין ברירה.
אני חותכת כדי
לא להיות עצובה.
רציתי לדבר איתך.
אתה גורם לי
לחייך, אך אתה כה
רחוק וזה כה מוזר.
אתה שונה מכולם
אוהבת אותך, לא
כמו את השאר.
אך אתה לעולם לא תהיה כאן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|