לכל האנשים שסובלים מהטרור שפוגע בכל אחד מאיתנו
ולמתים שאת קולם אנחנו עדיין שומעים
כשהכעס מתגבר ואי אפשר לראות כלום בגלל הדמעות,
כשהעיתונים מלאים בתמונות מזוויעות אז, מתחילים לבכות.
שהשנאה מלבה יצרים של אנשים והופכת אותנו לאכזריים
שכל כך כואב לחיות כאן פתאום,
שאנשים הופכים להיות אדישם יותר,
כשצריך לצעוק חזק שהעולם ירעד,
אנשים בוכים בשקט.
ואפילו הגשם לא מצליח לשטוף את הזוועה
ואנשים מסכלים למעלה מחכים לישועה
לטיפת תקווה
זה זועק בתוך הלב שלנו ולא נותן לנו מנוח
אסור לשכוח
שאנשים בחוץ צועקים נקמה,
מוות צריך להעמיד פנים שלא רוצים,
לא רוצים!
רוצים קצת שקט
קצת נשמה
קצת תקווה בתוך ים של אפלה
בתוך כל זעקות השקולים שדמם נשפך
צועקים מהקבר
בשביל מה?
ואנחנו מרכינים ראש
וזועקים את ה"יזכור"
והם כבר מתים
אפילו הגשם לא יכול לשטוף את הזוועה |
